קסוטו נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה מספקת.

במסגרת תביעה זו עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 37,000 ₪ וכן גם לפסק דין הצהרתי ולצו עשה.

בתמצית, לטענת התובעת, במהלך 2001 נרכשה דירה על ידה ועל ידי בעלה המנוח, אליהו קסוטו ז"ל (להלן: "המנוח"), כאשר לצורך רכישתה ניטלה מהנתבע 2 הלוואה המובטחת במשכנתא. כחלק מתנאי ההלוואה, חויבו התובעת והמנוח לערוך פוליסת ביטוח חיים וביום 25.3.01 חתמו על המסמכים הדרושים להתקשרות בחוזה להוצאת פוליסת ביטוח חיים אצל הנתבעת 1. בפוליסה זו, כך נטען, התחייבה הנתבעת 1 לכסות את יתרת ההלוואה שתיוותר במקרה של פטירת מי מהמבוטחים. בעת החתימה על מסמכי הביטוח השונים לא סבל המנוח מבעיות בריאותיות מיוחדות אך בשנים שלאחר מכן התדרדר מצבו הבריאותי וביום 7.3.09 הלך לבית עולמו. כאשר פנתה המנוחה לנתבעת 1 בתביעה למימוש הפוליסה, נדחתה פנייתה בטענה להפרת חובת הגילוי בעת עריכת הביטוח. טוענת לפיכך התובעת שיש לחייב את הנתבעות בתשלום מלוא הסכומים ששילמה להחזר ההלוואה מיום פטירת המנוח ועד הגשת התביעה, בסך 37,000 ₪ וכן טוענת התובעת שיש להצהיר על חובת הנתבעת 1 לפעול על פי פוליסת הביטוח ולצוות עליה לפרוע את יתרת ההלוואה לנתבעת 2.

בכתב ההגנה טוענות הנתבעות, בין היתר, כי דין התביעה להימחק על הסף בשל תשלום אגרה שאינה מספקת, שכן בכל הנוגע ליתרת ההלוואה שטרם נפרעה, האגרה שולמה בהתייחס לתביעה כתביעה לסעד הצהרתי בעוד שיש להתייחס אליה כתביעה כספית.

בדיון אשר התקיים ביום 6.10.10 אישר ב"כ התובעת כי הסכום השנוי במחלוקת, הן בגין סכומי ההלואה שנפרעו עד הגשת התביעה והן בגין סכומי ההלוואה שטרם נפרעו, עומד על כ- 300,000 ₪. בדיון נוסף שהתקיים ביום 26.1.11 בקש ב"כ התובעת לדחות את מועד ההכרעה בטענה לעניין האגרה. לבקשתו, נדחה המועד למתן ההחלטה בכדי לאפשר לצדדים להידבר והובהר כי באם לא תושג הסכמה בתיק העיקרי, תינתן החלטה לעניין האגרה. בהמשך, לבקשת התובעת, הוארך המועד שהוקצב לצדדים ולבסוף נקבע שיוארך עד 15.5.11. מועד זה חלף, הודעה בדבר הסכמה לא הוגשה ומשכך – ניתנת החלטה זו.

מעיון בטענות התובעת בכתב התביעה, ברור על פניו כי מטרתה של התובעת הינה קבלת סעד כספי בשיעור מלוא יתרת ההלוואה ביום פטירת המנוח, בסך של כ- 300,000 ₪. זהו הסעד האמיתי לו עותרת התובעת אף שהיא טוענת לסעד הצהרתי בעניין זה של יתרת ההלוואה.

סעד הצהרתי הינו סעד הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט ובהיעדר אינטרס לגיטימי המצדיק מתן סעד הצהרתי, בדרך כלל ימנע בית המשפט מנתינתו ויורה לתובע לעתור לסעד האמיתי המבוקש (ע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2) 179, 186). בכל הנוגע לרצון לחסוך בתשלום אגרה, נקבע כי רצון זה אינו שיקול המצדיק הגשת תובענה לסעד הצהרתי בלבד (ע"א 417/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' זלמן ליבוביץ ו- 21 אח', פ"ד מו(3) 414, 417) ורציונל עקרון זה ברור, שהרי לו יאמר אחרת, תוכפל ההתדיינות בכל הליך הכרוך בתשלום אגרה וזה יפתח בתביעה הצהרתית גרידא.

במצב זה ברור כי באפשרותה של התובע לעתור כעת לסעד המהותי המלא אותו היא מבקשת – הסעד הכספי לחיוב הנתבעות בתשלום יתרת ההלוואה וכאשר סכומים אלו ידועים. זולת הרצון לחסוך באגרה, לא מצאתי כל טעם לבירור העתירה בעתירה הצהרתית בלבד וממילא שטעם שכזה איננו מבטא אינטרס לגיטימי כלשהו של התובעת בקבלת סעד הצהרתי במקום עתירה לסעד הכספי המלא.

בנסיבות אלו לא ניתן לברר את התביעה כפי שהוגשה. יחד עם זאת, לא תסולק התביעה על הסף בטרם יתאפשר לתובעת לתקן את מחדלה על ידי תיקון הסעד המבוקש, הוספת הסעד הכספי המלא לו היא עותרת ותשלום אגרה כדין, כמובן.

אשר על כן ניתן בזאת לתובעת היתר להגיש כתב תביעה מתוקן תוך תשלום אגרה כדין וזאת בתוך 20 יום ממועד המצאת החלטה זו.

היה ולא יוגש כתב תביעה מתוקן - תימחק התביעה והתובעת תחויב בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ₪. היה ויוגש כתב תביעה מתוקן, תימשך ההתדיינות והוצאות דיון זה יובאו בחשבון עת מתן פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: